כמעט כל לקוח שואל אותי בסוף הבדיקה את אותה שאלה: "אז כמה זה? זה הרבה?" המספר שעל המכשיר לא אומר הרבה בלי הקשר. אז הנה ההסבר, בשפה פשוטה, על מה שמודדים ועל מה שהמשרדים בישראל ממליצים.
בקצרה: ההמלצה בישראל לחשיפה ממושכת לשדה מגנטי מחשמל, כמו בבית, בכיתה או בעמדת עבודה, היא עד 4 מיליגאוס בממוצע יומי ביום שבו צריכת החשמל בשיאה, שהם בערך 2 מיליגאוס בממוצע שנתי. המספר 1,000 מיליגאוס הוא סף לחשיפה רגעית בלבד, ולא מתאים לשהייה בבית. בתוך רוב הבתים בישראל נמדדים בדרך כלל 0.4 עד 4 מיליגאוס.
מה זה מיליגאוס?
מיליגאוס (mG) היא יחידת המידה של עוצמת השדה המגנטי שנוצר מחשמל. בכל מקום שעובר בו זרם, בכבלים, בלוחות חשמל, בחדרי שנאים ובקווי מתח, נוצר שדה כזה. ככל שהזרם גדול יותר והמרחק קטן יותר, המספר עולה.
כדי לתת תחושה: בתוך רוב הבתים בישראל נמדדים בדרך כלל ערכים בין 0.4 ל-4 מיליגאוס. ליד מקרר או מיקרוגל עובד תראו מספר גבוה יותר, אבל הוא יורד כמעט לאפס אחרי חצי מטר.
מה ההמלצות בישראל?
כאן נוטים להתבלבל, כי יש כמה מספרים שונים והם מודדים דברים שונים:
- 1,000 מיליגאוס: זה הסף לחשיפה רגעית בלבד, לפי ארגון הבריאות העולמי. הוא לא מתייחס לשהייה בבית, ובמגורים כמעט אף פעם לא מגיעים אליו.
- 4 מיליגאוס בממוצע יומי, וזה המספר הרלוונטי לבית: לפי משרד הבריאות, חשיפה ממושכת שלא עולה על ממוצע כזה לא נחשבת לסיכון בריאותי. הממוצע מחושב ביום שבו צריכת החשמל בשיאה.
- 2 מיליגאוס בממוצע שנתי: זה בעצם אותו עיקרון במבט שנתי. 4 מיליגאוס ביום שיא שווים בערך ל-2 מיליגאוס בממוצע לאורך השנה.
בנוסף, ארגון הבריאות העולמי סיווג חשיפה ממושכת לשדות מגנטיים בממוצע של כמה מיליגאוס ומעלה כ"גורם אפשרי לסרטן". המילה החשובה היא "אפשרי". זה לא אומר שהוכח נזק, אלא שיש מספיק סימנים כדי לנהוג בזהירות. ובגלל זה המשרד להגנת הסביבה ממליץ לפעול לפי עיקרון הזהירות המונעת, כלומר להפחית חשיפה כשאפשר לעשות את זה בצורה סבירה.
הזמן חשוב לא פחות מהמספר
מה שרוב האנשים לא יודעים: ההמלצות מתייחסות לחשיפה ממושכת. חצי שעה ליד לוח חשמל זה לא כמו לישון לידו כל לילה.
המשרד להגנת הסביבה נותן נוסחה פשוטה לזמן שהייה מרבי מומלץ ביממה, לפי עוצמת השדה:
שעות מרביות = 72 חלקי (העוצמה במיליגאוס פחות 1), ועד 24 שעות ביממה.
כמה דוגמאות:
- 4 מיליגאוס: 24 שעות. אפשר לשהות שם כל היום.
- 10 מיליגאוס: 8 שעות. בערך יום עבודה, או לילה שינה.
- 25 מיליגאוס: 3 שעות.
לכן במדידה אני תמיד שואל מה עושים בכל חדר. חדר שינה, כיתת לימוד או עמדת עבודה קבועה מקבלים יחס אחר לגמרי מאשר מחסן או מסדרון.
מה המרחק הבטוח מארון חשמל?
אין מספר אחד שמתאים לכולם, וזו בדיוק הסיבה שמודדים. אבל הכלל ברור: השדה נחלש מהר מאוד עם המרחק. בבדיקה שעשיתי בכיתה שגבלה בחדר חשמל ראשי, ב-30 ס"מ מהקיר נמדדו 25 מיליגאוס, במטר וחצי 4.5, ובמרחק של 2.4 מטר כבר פחות מ-2. לפעמים הזזת מיטה במטר אחד משנה את התמונה כולה. כתבתי על זה עוד במאמר על ארון חשמל או חדר שנאים צמוד לדירה.
שלוש טעויות נפוצות
"יש לי קיר בטון עבה, אז אני מוגן"
לא. בטון, בלוקים וגבס לא עוצרים שדה מגנטי מחשמל. הוא עובר דרכם בלי הפרעה.
"אשים יריעת עופרת"
עופרת מתאימה לקרינה מייננת, כמו רנטגן. לשדה מגנטי מחשמל היא כמעט לא עושה כלום. מיגון אמיתי לשדה כזה עשוי מאלומיניום ומפלדת סיליקון, בשכבות שמתאימים לעוצמה שנמדדה.
"קניתי מד קרינה באינטרנט והוא מראה 0"
מכשירים זולים רבים לא מודדים בכלל את התדר של רשת החשמל, או מודדים רק בכיוון אחד. מכשיר מקצועי מודד בשלושה צירים ועובר כיול תקופתי. זה ההבדל בין מספר שאפשר לסמוך עליו לבין מספר שסתם מרגיע או סתם מפחיד.
ומה לגבי קרינה סלולרית?
קרינה מאנטנות, מטלפונים ומראוטרים היא סוג אחר לגמרי (RF, קרינת רדיו), ונמדדת ביחידות אחרות: מיקרוואט לסמ"ר. גם לה יש ספי חשיפה של המשרד להגנת הסביבה, והם מחמירים מהתקן הבינלאומי. על זה כתבתי בנפרד, במאמר על אנטנה סלולרית ליד הבית.
השורה התחתונה
מספר על מכשיר הוא רק התחלה. מה שקובע הוא כמה זמן שוהים שם, מי שוהה שם ומה אפשר לשנות. בבדיקה אני לא רק רושם מספרים. אני מסביר מה הם אומרים על הבית או העסק שלכם, ומה כדאי לעשות, אם בכלל.
רוצים לדעת מה המספרים אצלכם? פרטים על בדיקת קרינה או בטלפון 074-7620808 או בנייד ובוואטסאפ 052-3660048.
רוצים לדעת מה המצב אצלכם? דברו איתי ישירות
💬 וואטסאפ: 052-3660048
📞 התקשרו: 052-3660048
ארן כהן, בודק קרינה מוסמך מטעם המשרד להגנת הסביבה
שאלות נפוצות
כמה מיליגאוס מותר בבית?
לפי משרד הבריאות, חשיפה ממושכת לשדה מגנטי שאינה עולה על ממוצע יומי של 4 מיליגאוס, ביום שבו צריכת החשמל בשיאה, אינה נחשבת לסיכון בריאותי. זה שווה בערך ל-2 מיליגאוס בממוצע שנתי. המשרד להגנת הסביבה ממליץ בנוסף להפחית חשיפה ככל שאפשר באופן סביר.
מה ההבדל בין 1,000 מיליגאוס ל-4 מיליגאוס?
1,000 מיליגאוס הוא סף לחשיפה רגעית, לפי ארגון הבריאות העולמי. 4 מיליגאוס הוא ממוצע יומי לחשיפה ממושכת, וזה המספר שרלוונטי לחדר שינה, לכיתה או לעמדת עבודה.
כמה זמן מותר לשהות ליד שדה של 10 מיליגאוס?
לפי הנוסחה של המשרד להגנת הסביבה, זמן השהייה המרבי המומלץ ביממה הוא 72 חלקי (העוצמה במיליגאוס פחות 1). ב-10 מיליגאוס זה 8 שעות ביממה, ב-25 מיליגאוס 3 שעות, וב-4 מיליגאוס אין הגבלה.
האם יריעת עופרת חוסמת קרינה מחשמל?
לא. עופרת מתאימה לקרינה מייננת כמו רנטגן. לשדה מגנטי מרשת החשמל היא כמעט לא משפיעה. מיגון לשדה כזה עשוי מאלומיניום ומפלדת סיליקון.
האם מד קרינה ביתי זול אמין?
לרוב לא. מכשירים זולים רבים לא מודדים את התדר של רשת החשמל כראוי, או מודדים בציר אחד בלבד. מכשיר מקצועי מודד בשלושה צירים ועובר כיול תקופתי, ותאריך הכיול מופיע בדוח.
נכתב על ידי ארן כהן, בודק קרינה מוסמך מטעם המשרד להגנת הסביבה (היתר מדידה לחשמל 5311-01-4, היתר מדידה לסלולר 5311-01-6) ומהנדס מערכת.