רוב הפניות שמגיעות אליי ממוסדות ומעסקים מתחילות באותה צורה: "צריכים בדיקת קרינה, בדחיפות, הרשות דורשת." מנהלת גן לפני פתיחת שנה, קבלן שמחכה לטופס 4, מנהל משרד שעובדת התלוננה על כאבי ראש ליד לוח החשמל. כל אחד מהם צריך משהו קצת אחר, אז ריכזתי כאן מה חשוב לדעת.
בקצרה: גני ילדים ובתי ספר נדרשים לבדיקת קרינה לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, ובניינים חדשים רבים צריכים דוח קרינה לטופס 4, בעיקר כשיש בהם חדר שנאים או חדר חשמל ראשי. בבניין חדש כדאי לבצע שתי בדיקות: בדיקה מקדמית לפני התקנת מתקני החשמל, שיכולה לכלול גם חיזוי ממוחשב של רמות הקרינה, ובדיקה שנייה ומקיפה אחרי שלפחות 50% מהדירות אוכלסו. הבדיקה צריכה להתבצע על ידי בודק מוסמך מטעם המשרד להגנת הסביבה עם מכשיר מכויל, ולהתמקד באזורים שבהם שוהים בפועל. בעסקים הבעיה הנפוצה היא עמדות עבודה ליד ארונות חשמל, ולעיתים קרובות הזזת עמדה פותרת אותה בלי מיגון.
האם גן ילדים או בית ספר חייבים בדיקת קרינה?
במוסדות חינוך נדרשת בדיקת קרינה לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, גם בפתיחת מוסד חדש וגם באופן תקופתי. הסיבה פשוטה: ילדים נמצאים שם שעות ארוכות, יום אחרי יום, ולכן חשוב לדעת מה רמות החשיפה בדיוק במקומות שבהם הם יושבים, משחקים וישנים.
בבדיקה במוסד חינוכי אני מודד:
- שדה מגנטי מחשמל (ELF): לוחות חשמל, חדרי חשמל ושנאים הסמוכים לכיתות, וקווי מתח ליד המבנה.
- קרינת רדיו (RF): אנטנות סלולריות בסביבה ונקודות Wi-Fi בתוך הכיתות.
הדגש הוא תמיד על אזורי שהייה: כיתות, חדרי מנוחה בגן, חצר מקורה. חדר החשמל עצמו, שהוא נעול וילדים לא נכנסים אליו, לא רלוונטי לחשיפה של הילדים. דוח שמציג בו ערכים גבוהים רק יבהיל הורים בלי סיבה.
מקרה מהשטח: כיתה צמודה לחדר החשמל
בבית ספר שבדקתי, כיתת לימוד אחת גבלה בחדר החשמל הראשי. ליד הקיר הצמוד נמדדו 25 מיליגאוס, הרבה מעל ההמלצה לשהייה ממושכת. ברוב הכיתה, לעומת זאת, הערכים היו כמעט אפס.
הנהלת בית הספר רצתה להשתמש בכל שטח הכיתה, ולכן ביצענו מיגון בשני הקירות, באלומיניום ובפלדת סיליקון. בבדיקה החוזרת, באותה נקודה שבה היו 25 מיליגאוס, נמדדו 2.5, וממטר מהקיר והלאה הערכים ירדו מתחת ל-1. הכיתה חזרה לשימוש מלא, והפעם עם דוח שמראה את זה.

מתי צריך בדיקת קרינה לטופס 4?
בבניינים חדשים, הרבה רשויות דורשות דוח קרינה כתנאי לאכלוס, בעיקר כשיש בבניין חדר שנאים, חדר חשמל ראשי או פסי צבירה שעוברים ליד דירות.
חשוב להבין שבבניין חדש עושים בעצם שתי בדיקות, בשני שלבים שונים:
בדיקה ראשונה: בדיקה מקדמית וחיזוי קרינה, לפני התקנת מתקני החשמל
הבדיקה הזו נעשית הרבה לפני טופס 4, כשעוד אפשר לשנות דברים בקלות. בוחנים את המיקום המתוכנן של חדר השנאים, חדר החשמל, ארונות החשמל ומסלולי הכבלים ביחס לדירות ולחדרים שבהם ישהו אנשים, ובודקים מקורות קיימים בסביבה, כמו קווי מתח ושנאים.
כתוספת לבדיקה המקדמית אפשר להיעזר בתוכנות חיזוי, שמחשבות מראש את רמות הקרינה הצפויות בדירות, עוד לפני שהבניין נבנה ומתקני החשמל מותקנים. כך יודעים מראש באילו חלקים של הבניין יידרש מיגון. חשוב לעשות את זה לפני שקובעים עובדות בשטח: מיגון שמתוכנן ומבוצע לפני שהכבלים והארונות נכנסים למקום פשוט וזול בהרבה ממיגון אחרי ההתקנה, שלפעמים מורכב מאוד לביצוע.
בדיקה שנייה: בדיקה מקיפה, אחרי אכלוס של 50% מהדירות
הבדיקה השנייה מותנית באכלוס של לפחות 50% מהדירות בבניין, כך שמתקני החשמל עובדים בעומס אמיתי. זו בדיקה מקיפה: מודדים באזור של כל מתקני החשמל בבניין, כמו חדר השנאים, חדר החשמל, ארונות החשמל ופסי הצבירה, ובדירות הסמוכות אליהם, ובודקים את הערכים בפועל.
הטעות היקרה: לדלג על הבדיקה הראשונה
אחת הבעיות הקשות שאני פוגש אצל קבלנים: מדלגים על הבדיקה המקדמית, ומגיעים לבדיקה רק אחרי שמתקני החשמל כבר הותקנו. אם בשלב הזה מתברר שצריך מיגון, המצב מסובך מאוד. כדי למגן צריך לפנות כבלים, תעלות ולפעמים גם ארונות חשמל שכבר הותקנו. זה עיכוב באכלוס, עבודה כפולה ועלויות גבוהות מאוד. בדיקה מקדמית וחיזוי בזמן חוסכים את כל זה.
אחרי המדידה אני מוציא דוח מסודר וחתום, בפורמט שמתאים להגשה לוועדה לתכנון ובנייה. אם יש חריגה, הדוח כולל המלצה, ואחרי הטיפול אני חוזר למדידת אימות.
מה בודקים במשרדים, בעסקים ובחדרי שרתים?
בעסקים הסיפור הוא בדרך כלל עמדות עבודה. עובד שיושב שמונה שעות ביום צמוד לקיר של ארון חשמל, לחדר שרתים עם UPS או לפסי צבירה, יכול להיחשף לשדה גבוה בלי שאף אחד יודע.
הפתרון לא חייב להיות מיגון. בהרבה משרדים שבדקתי, הזזה של שתיים-שלוש עמדות עבודה במטר או שניים פתרה את העניין לגמרי. הבדיקה מראה בדיוק אילו עמדות בעייתיות ועד איזה מרחק, וכך אפשר לתכנן את חלוקת המשרד בצורה נכונה.
איך בוחרים בודק קרינה?
כשהדוח הולך לרשות, להורים או לעובדים, הוא חייב להיות אמין. שלושה דברים שכדאי לבדוק:
- הסמכה: הבודק צריך להיות מוסמך מטעם המשרד להגנת הסביבה, עם היתר מדידה בתחום הרלוונטי. כדאי לבקש את מספר ההיתר ואת תעודת ההסמכה. לי יש היתר לחשמל (5311-01-4) והיתר לסלולר (5311-01-6).
- מכשיר מכויל: בודק מוסמך עובד עם ציוד מכויל, כחלק מהרישיון שלו, ותאריך הכיול מופיע בדוח.
- דוח שמתמקד במה שחשוב: מדידות באזורי השהייה, השוואה להמלצות, והמלצות ברורות. לא רשימה של מספרים מפחידים בלי הקשר.
לתיאום בדיקה
אני עובד עם גנים, בתי ספר, רשויות, קבלנים ועסקים בכל הארץ. כאן יש פרטים על בדיקות למוסדות, לעסקים ולטופס 4, או בטלפון 074-7620808 או בנייד ובוואטסאפ 052-3660048.
רוצים לדעת מה המצב אצלכם? דברו איתי ישירות
💬 וואטסאפ: 052-3660048
📞 התקשרו: 052-3660048
ארן כהן, בודק קרינה מוסמך מטעם המשרד להגנת הסביבה
שאלות נפוצות
מה בודקים בבדיקת קרינה בגן ילדים?
מודדים שדה מגנטי מחשמל (ELF) מלוחות חשמל, חדרי חשמל, שנאים וקווי מתח, וקרינת רדיו (RF) מאנטנות סלולריות ומנקודות Wi-Fi. הדגש הוא על אזורי השהייה של הילדים: חדרי פעילות, חדר מנוחה וחצר מקורה.
איך יודעים שבודק קרינה מוסמך?
בודק מוסמך מחזיק היתר מדידה מטעם המשרד להגנת הסביבה בתחום הרלוונטי, חשמל או סלולר. כדאי לבקש ממנו את מספר ההיתר ואת תעודת ההסמכה, והמשרד להגנת הסביבה מפרסם רשימה של בודקי קרינה מוסמכים.
כמה בדיקות קרינה צריך לקראת טופס 4?
מומלץ לבצע שתי בדיקות. הראשונה היא בדיקה מקדמית לפני התקנת מתקני החשמל, שיכולה לכלול גם חיזוי ממוחשב של רמות הקרינה, כדי לזהות בעיות ולתכנן מיגון מראש. השנייה היא בדיקה מקיפה אחרי אכלוס של לפחות 50% מהדירות, באזור כל מתקני החשמל ובדירות הסמוכות אליהם.
מה קורה אם נמצאה חריגה רק אחרי התקנת מתקני החשמל?
אם הבדיקה המקדמית לא בוצעה, וחריגה מתגלה רק אחרי ההתקנה, ייתכן שיהיה צורך לפנות כבלים, תעלות וארונות חשמל כדי לבצע מיגון. זה מעכב את האכלוס ומייקר מאוד את העבודה. אחרי הטיפול מבצעים מדידת אימות ומוציאים דוח מעודכן.
תוך כמה זמן מקבלים דוח?
ברוב המקרים הדוח נשלח תוך ימי עסקים בודדים אחרי המדידה, ובמקרים דחופים של טופס 4 או רישוי מקדישים לו עדיפות.
האם תמיד צריך מיגון כשיש ערכים גבוהים במשרד?
לא. בהרבה משרדים מספיק להזיז עמדות עבודה מטר או שניים מהקיר של ארון החשמל או של חדר השרתים. הבדיקה מראה אילו עמדות בעייתיות ועד איזה מרחק.
נכתב על ידי ארן כהן, בודק קרינה מוסמך מטעם המשרד להגנת הסביבה (היתר מדידה לחשמל 5311-01-4, היתר מדידה לסלולר 5311-01-6) ומהנדס מערכת.