זו כנראה השאלה שאני שומע הכי הרבה בטלפון: "גילינו שארון החשמל של הבניין צמוד לקיר של החדר, מה עושים?" לפעמים זה ארון חשמל בלובי, לפעמים חדר חשמל ראשי של בניין, ולפעמים חדר שנאים של חברת החשמל שנמצא בדיוק מתחת לדירה בקומת הקרקע.
בקצרה: ארון חשמל ראשי, פסי צבירה וחדר שנאים יכולים ליצור בצד השני של הקיר שדה מגנטי של עשרות מיליגאוס, הרבה מעל ההמלצה בישראל של 4 מיליגאוס בממוצע יומי לשהייה ממושכת. השדה נחלש מהר מאוד עם המרחק, ולכן הצעד הראשון הוא מדידה של בודק קרינה מוסמך. אחרי המדידה לפעמים מספיק להזיז מיטה או שולחן, ורק כשאין ברירה מבצעים מיגון מאלומיניום ופלדת סיליקון. מספר השכבות, וגם המחיר, נקבעים לפי עוצמת השדה שנמדדה.
התשובה הקצרה: קודם כול בודקים. לא כל ארון חשמל הוא בעיה, ולא כל בעיה דורשת מיגון. אבל אי אפשר לדעת את זה בלי מדידה.
האם ארון חשמל פולט קרינה?
כן, אבל העוצמה משתנה מאוד ממקום למקום. סביב ארונות חשמל, לוחות חשמל וחדרי שנאים נוצר שדה מגנטי בתדר נמוך (ELF). העוצמה שלו תלויה בכמה זרם עובר שם, איך הכבלים מסודרים, ובעיקר כמה רחוק אתם מהמקור.
ארון חשמל דירתי רגיל בדרך כלל לא מייצר שדה משמעותי, חוץ ממרחק קרוב מאוד. ארון ראשי של בניין, פסי צבירה (הפסים שמעבירים את החשמל לכל הקומות) וחדר שנאים, אלה כבר סיפור אחר. שם אני רואה לא פעם ערכים של עשרות מיליגאוס בצד השני של הקיר.
וחשוב לדעת: קיר בטון לא עוצר שדה מגנטי. גם לא קיר עבה. השדה עובר דרכו כאילו הוא לא קיים.
כמה קרינה יש ליד ארון חשמל? מקרה מבית ספר
לפני כמה חודשים הזמינו אותי לבית ספר במרכז הארץ. כיתת לימוד אחת גבלה בחדר החשמל הראשי של בית הספר, ושני קירות שלה היו צמודים לארון. מדדתי בגובה ישיבה של תלמידים, במרחקים הולכים וגדלים מהקיר:
- 30 ס"מ מהקיר: 25 מיליגאוס
- מטר מהקיר: בערך 11 מיליגאוס
- מטר וחצי: 4.5 מיליגאוס
- 2.4 מטר: פחות מ-2 מיליגאוס
- בשאר הכיתה: 0.3 מיליגאוס, כלומר כמעט כלום
שימו לב כמה מהר הערך יורד עם המרחק. זה בדיוק מה שנותן לנו אפשרויות.
במקרה הזה בית הספר רצה להשתמש בכל הכיתה, כולל השולחנות שליד הקיר, ולכן ביצענו מיגון בשני הקירות: שכבות אלומיניום ושכבות של פלדת סיליקון. אחרי המיגון חזרתי למדוד באותן נקודות בדיוק. ב-30 ס"מ מהקיר, במקום שהיה 25 מיליגאוס, נמדדו 2.5. ממטר אחד והלאה הערכים ירדו מתחת ל-1 מיליגאוס.

מה עושים אחרי הבדיקה? יש הרבה אפשרויות, ולא כולן עולות כסף
אנשים מניחים שאם יש ערכים גבוהים, צריך מיד לעשות מיגון. בפועל, ברוב המקרים יש מה לעשות לפני כן. הבדיקה מראה בדיוק איפה הבעיה ועד איזה מרחק היא מגיעה, ואז אפשר לחשוב בהיגיון:
להזיז את המיטה או את השולחן
אם הערך גבוה רק בחצי מטר הראשון מהקיר, לפעמים מספיק להרחיק את המיטה מטר אחד. זה נשמע פשוט מדי, אבל זה עובד, כי השדה נחלש מהר מאוד עם המרחק.
לשנות את ייעוד החדר
חדר שישנים בו שמונה שעות כל לילה הוא לא כמו מחסן או חדר כביסה. לפעמים הפתרון הנכון הוא להחליף בין חדר העבודה לחדר השינה, או להפוך את החדר הצמוד לארון לחדר ארונות.
לשים ארונות או רהיטים צמודים לקיר
ארון בגדים או ספרייה לאורך הקיר הבעייתי לא חוסמים את השדה, אבל הם מונעים ממישהו לשבת או לישון בדיוק במקום החם. לפעמים זה כל מה שצריך.
לבדוק מה גורם לשדה
יש מקרים שהשדה הגבוה נובע מתקלה או מחיווט לא תקין, למשל זרמי זליגה בהארקה או חיבורים שגורמים לזרם לחזור במסלול אחר. חשמלאי טוב יכול לתקן את זה, ולפעמים הבעיה פשוט נעלמת.
לפנות לגורם האחראי
כשמדובר בחדר שנאים של חברת החשמל או בארון ראשי של הבניין, יש מקום לפנות לחברת החשמל, לוועד הבית או לקבלן. דוח מדידה מסודר מבודק מוסמך הוא הבסיס לכל פנייה כזו.
ורק אם צריך: מיגון
כשאין אפשרות להתרחק, כמו בכיתה ההיא, מבצעים מיגון. מיגון לשדה מגנטי בתדר נמוך הוא לא צבע, לא מדבקה ולא יריעת עופרת (עופרת מתאימה לרנטגן, לא לשדה מגנטי מחשמל). עובדים עם אלומיניום ופלדת סיליקון, בשכבות, עם חפיפות בין הפלטות, ומתאימים את מספר השכבות לעוצמת השדה. ובסוף תמיד מודדים שוב, כדי לראות בעיניים שהערכים ירדו. אפשר לקרוא עוד בעמוד מיגון קרינה מארונות חשמל.
למה המדידה קובעת את מחיר המיגון?
מיגון לשדה מגנטי מחשמל הוא עבודה לא זולה, ולפעמים אפילו יקרה. העלות תלויה בעיקר בשני דברים: גודל השטח שצריך למגן, וכמה שכבות של פלדת סיליקון צריך. ואת מספר השכבות קובעת עוצמת השדה שנמדדה. קיר שנמדדו לידו 5 מיליגאוס לא צריך את אותו מיגון כמו קיר שנמדדו לידו 25.
בבית הספר שתיארתי למעלה, לקיר אחד הספיקו שתי שכבות פלדה, ולקיר השני, שהיה קרוב יותר לארון החשמל, נדרשו ארבע. בשני הקירות הוספנו גם שכבות אלומיניום.
לכן מדידה מקצועית לפני ההחלטה היא לא שלב מיותר. היא קובעת אם צריך מיגון בכלל, איפה בדיוק, ועם כמה שכבות. בלעדיה אפשר לשלם על מיגון מוגזם, או לבצע מיגון חלש מדי שלא יוריד את הערכים מספיק. ולא פעם המדידה מראה שיש חלופה זולה בהרבה, כמו הזזת מיטה או ארון בגדים לאורך הקיר.
למה קרינה מחשמל קשה יותר למיגון מקרינה סלולרית?
שני סוגי הקרינה מתנהגים אחרת לגמרי. קרינת רדיו (RF) מאנטנות סלולריות נחלשת משמעותית כשהיא עוברת דרך קירות בטון, ולכן היא נכנסת בעיקר דרך הפתחים: חלונות ודלתות מרפסת. את זה קל יחסית לפתור, בעיקר עם וילונות מיגון שנתפרים בהתאמה אישית לכל גודל חלון.
שדה מגנטי מחשמל (ELF) עובר דרך קירות בטון כאילו הם לא קיימים. כדי להחליש אותו צריך מיגון לאורך כל הקיר, התקרה או הרצפה, בשכבות של מתכת. זו עבודה מורכבת ויקרה יותר, ולכן דווקא כאן הבדיקה המקדמית והמסקנות שלה חשובות הכי הרבה.
מה כדאי לקבלנים ולוועדי בתים לדעת?
חלק גדול מהעבודות שלי בנושא הזה מגיע מקבלנים. כשחדר חשמל או חדר שנאים מתוכנן ליד דירה, הכי נכון לבצע בדיקה מקדמית עוד לפני שמתקינים את מתקני החשמל, ובדיקה נוספת אחרי ההתקנה, לפני טופס 4. קבלן שמדלג על הבדיקה הראשונה ומגלה בעיה רק לפני האכלוס, עלול להיאלץ לפנות כבלים, תעלות וארונות חשמל כדי למגן. זה יקר מאוד ומעכב את כל הפרויקט. פירטתי את זה במאמר על בדיקות קרינה לטופס 4.
השורה התחתונה
מתחילים במדידה. בלי מספרים, כל החלטה היא ניחוש: אפשר להשקיע במיגון כשלא היה בו צורך, ואפשר גם לישון שנים ליד שדה גבוה בלי לדעת. הידיעה היא הדבר הכי חשוב כאן. אחריה כבר יש תוכנית.
אם יש לכם ארון חשמל או חדר שנאים ליד הבית, הכיתה או המשרד, אשמח לבוא למדוד. פרטים על בדיקת קרינה מרשת החשמל, או פשוט התקשרו: 074-7620808, או בנייד ובוואטסאפ 052-3660048.
רוצים לדעת מה המצב אצלכם? דברו איתי ישירות
💬 וואטסאפ: 052-3660048
📞 התקשרו: 052-3660048
ארן כהן, בודק קרינה מוסמך מטעם המשרד להגנת הסביבה
שאלות נפוצות
האם קיר בטון חוסם קרינה מארון חשמל?
לא. בטון, בלוקים וגבס לא עוצרים שדה מגנטי בתדר של רשת החשמל. השדה עובר דרך הקיר כמעט בלי הפרעה, ולכן חדר שצמוד לארון חשמל ראשי או לחדר שנאים יכול להיחשף גם כשהקיר עבה.
מה המרחק הבטוח מארון חשמל?
אין מרחק אחד שמתאים לכל ארון, כי העוצמה תלויה בזרם ובחיווט. בכיתה שבדקתי, ליד חדר חשמל ראשי, נמדדו 25 מיליגאוס ב-30 ס"מ מהקיר ופחות מ-2 מיליגאוס במרחק 2.4 מטר. רק מדידה במקום תראה עד איפה השדה מגיע אצלכם.
האם ארון חשמל דירתי מסוכן?
ארון חשמל דירתי רגיל בדרך כלל לא יוצר שדה משמעותי, חוץ ממרחק קרוב מאוד אליו. הערכים הגבוהים נמדדים בעיקר ליד ארון חשמל ראשי של בניין, פסי צבירה וחדרי שנאים.
ממה עשוי מיגון קרינה לארון חשמל?
מיגון לשדה מגנטי מחשמל עשוי משכבות אלומיניום ופלדת סיליקון, עם חפיפות בין הפלטות, ומספר השכבות מותאם לעוצמה שנמדדה. עופרת, צבע או מדבקות לא מתאימים לשדה מגנטי בתדר נמוך. אחרי המיגון מודדים שוב כדי לוודא שהערכים ירדו.
כמה שכבות של פלדת סיליקון צריך למיגון מארון חשמל?
זה תלוי בעוצמת השדה שנמדדה ובמרחק שבו שוהים אנשים. בבית ספר שבדקתי, לקיר אחד הספיקו שתי שכבות פלדת סיליקון, ולקיר הקרוב יותר לארון החשמל נדרשו ארבע, בנוסף לשכבות אלומיניום. רק מדידה מקצועית לפני העבודה מאפשרת לתכנן את מספר השכבות ואת העלות.
למה מיגון מארון חשמל יקר יותר ממיגון מאנטנה סלולרית?
קרינה סלולרית (RF) נחלשת מאוד בקירות בטון ונכנסת בעיקר דרך החלונות, ולכן אפשר לחסום אותה בווילונות מיגון. שדה מגנטי מחשמל (ELF) עובר דרך בטון, ולכן צריך למגן את כל הקיר, הרצפה או התקרה בשכבות של אלומיניום ופלדת סיליקון.
מה עושים אם יש חדר שנאים מתחת לדירה?
קודם מודדים בדירה, בעיקר ברצפה של חדרי השינה ובגובה המיטה. אם הערכים גבוהים, אפשר לשנות את ייעוד החדרים, לפנות לחברת החשמל או לוועד הבית עם דוח מדידה מבודק מוסמך, ובמקרה הצורך לבצע מיגון לרצפה או לקיר.
נכתב על ידי ארן כהן, בודק קרינה מוסמך מטעם המשרד להגנת הסביבה (היתר מדידה לחשמל 5311-01-4, היתר מדידה לסלולר 5311-01-6) ומהנדס מערכת.